top of page
כל הפוסטים
״נעשה אדם בצלמנו כדמותנו“: ניתוח לוגי ותיאולוגי
הפסוק בבראשית א׳ פס׳ כוַ - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ , וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ.” מעורר שאלה תיאולוגית. למי מכוון הדיבור בלשון רבים? במסורת הרבנית קיימת טענה שאלוהים ”התייעץ“ עם מלאכים לפני בריאת האדם. לעומתה, המסורת הנוצרית האורתודוקסית רואה בלשון הרבים דיבור פנימי בתוך האלוהות עצמה כאשר מדובר באלוהים אחד, ולא בהתייעצות עם נבראים. אנו נציג את שתי הגישו
thhbtu2
18 בינו׳זמן קריאה 3 דקות


bottom of page